אלון קמינר:
שלום לכולם. קוראים לי אלון קמינר ואני בן 28. ב-7 באוקטובר הייתי תלמיד באוניברסיטת תל אביב ויצאתי להילחם בראש הנקרה בחיל הים. נפצעתי לאחר שבוע. לא רואים את זה אבל איבדתי את רגל שמאל. אני פה מדבר בהמשך לישיר למה שאני תופס אותו כמאבק על המדינה ועל הרוח כמו שהיינו רוצים לראות אותה.
אני לא אתייחס לסעיף ש...
אלון קמינר:
תלוי איך סופרים. אני אלך על גיל הפטור הקודם. יש הרבה דברים לעשות. חסרים לנו 100,000 עובדים בענף הבנייה בישראל. אני הייתי שנה בבית חולים שיבא והאחיות קורסות. הצוות הרפואי קורס. יש כל כך הרבה דברים שצריכים לעשות. יש פה מהלך גדול יותר שקורה. סליחה, אני אקח עוד דקה.
אלון קמינר:
באוקטובר בשנה שעבר כשנה אחרי הפציעה זימנו אותי לאפיפיור. הלכתי לאפיפיור פרנצ'סקו ולחצתי לו יד. הייתה חוויה. הייתי עם שיבא. דרך כומר הלכתי לספר את הסיפור. אמרתי לו תחזיר את המנורה. אמר לי יהיה בסדר. היו צחוקים. באמת אמרתי לו את זה.
אלון קמינר:
בדיוק. השבוע קראתי אותו. אני רוצה לספר חוויה אישית כי היא חשובה. הוותיקן הוא מקום מלא זהב עם התקרות הכי גבוהות שראיתי. מקום מרשים מאוד. זה המקום הכי קדוש לנוצרים.
אלון קמינר:
בשבוע אחרי זה אני במנהטן בניו יורק לענייניי. חבר אומר שאני חייב לקחת אותך לאוהל של הרבי. אני בתקופתו לא יודע באיזה על איזה רבי מדובר, איזה אוהל ולמה אני צריך לנסוע לשם ב-02:00. אני מגיע לאוהל של הרבי מליבוביץ' ב-02:00 והאוהל מלא. אני רואה מיחמים וכוסות פלסטיק ומרגיש בבית. הכול מרגיש יהודי מאוד ונכון...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך על הדברים, אלון. אמרת שיש לך כבוד אדיר, אדיר, אדיר, אדיר. ספרתי ארבעה אדירים. אני אוסיף אדיר אחד נוסף – לך. תודה. תודה על כל מה שעשית למעננו. חברה אזרחית, בבקשה. מי רוצה ראשון לדבר על הסעיף עצמו? בבקשה, גברתי. תציגי עצמך ואת מי שאת מייצגת.
לילך חיים אידלברג:
עורכת הדין לילך חיים אידלברג מתנועת אל הדגל. בהמשך ישיר לדברים של הרב אהד ואלון, אני אגיד שביום שפינו את אלון על החוף בנהרייה הייתי שם. אני חברת מועצת העיר נהרייה קדנציה שנייה ועסקתי לא מעט בחירום מאז 7 באוקטובר. הייתי שם באותו יום.
אני יכולה להגיד רק דבר אחד לעניין סעיף המטרה. כשאנחנו מדברים על סעי...
חנניה בן שמעון:
בוקר טוב, אדוני יושב-הראש. היום מצוין יום נפגעי פעולות איבה ופצועי צה"ל. דיבר פה אלון שהוא נציג - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
יקירי, חנניה, רק מילה. כפי שאתם רואים אני לא מגביל בזמן אבל כל אחד יתחשב שכולם רוצים לדבר.
חנניה בן שמעון:
אני מבין. אלון דיבר פה כנציג פצועי צה"ל ואני רוצה לדבר כנפגע פעולות איבה. הסעיף הראשון שמדבר על המטרה מתייחס בכבוד ללומדי התורה. אני רוצה לטעון על אילו לומדי תורה. אין פה שום התייחסות באמת ללומדי התורה של הציונות הדתית.
הסעיף הזה מתייחס לאח שלי. אחרי הפציעה שלי הלכתי לשיקום וחזרתי לשירות מילואים. בד...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך. בר שהם מנשות המילואימניקים ואחריה נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
בר שהם:
שלום כולם, נעים מאוד. שמי בר שהם. אני מפורום נשות המילואימניקים ומשתמע שבעלי במילואים. הוא נמצא בסבב השישי של המילואים שלו מאז 7 באוקטובר בלבנון. מאז 7 באוקטובר החיים שלנו כמשפחות מילואימניקים השתנו ללא היכר. נקראנו לדגל גם בחזית המלחמה וגם בחזית הביתית. כך אנחנו יודעים ומאמינים שצריך לעשות.
היום אנ...
מירי פרנקל-שור:
למה את חושבת שחשיבות לימוד התורה בתכלית גוברת על שאר התכליות?
בר שהם:
באופן שבו סעיף המטרה מנוסח.
בר שהם:
זה צריך להיות ברור מאוד שזו לא המטרה של החוק.
שלומית רביצקי טור פז:
אני מגבילה לסעיף המטרה מתוך הנחה שניתן יהיה לדבר בדיון על הסעיפים האחרים גם בהמשך.
מאיר כהן:
גברת טור פז, אל תהיה בטוחה. תגידי את כל מה שאת רוצה.
שלומית רביצקי טור פז:
השאלה כפי שכתבה גם עורכת הדין מירי פרנקל שור לקראת הדיון הקודם לגבי שאלת המנגנונים שנקבעים בחוק היא השאלה האמיתי שנוגעת לסעיף המטרה. האם המנגנונים מצליחים להביא למימושו של סעיף המטרה ולכן השאלות של יעדים, מכסות, סנקציות וכולי הן קשורות לסעיף המטרה.
אני אתחיל בסעיף המטרה עצמו ובנוסחים שלו. נקבעו שלוש...
אלעזר שטרן:
סליחה, יותר מזה. גם מי שמגדיר מהי ישיבה לצורך העניין הזה לפני שמגדירים מי הוא תלמיד ישיבה שנמחק. בחוק הזה מי שמגדיר מהי ישיבה לצורך כניסה לרישום הוא שר הביטחון.
שלומית רביצקי טור פז:
שר הביטחון יגדיר מהי ישיבה ומי החרדים שיתגייסו ולמי יוצאו צווים. השאלה של ההכרעה הזו היא ההכרעה שניתנת רק לשר הביטחון. החוק מוכרח לכלול קריטריונים שוויוניים או לפחות שמצמצמים כאמור את אי השוויון שמכריעים מי אותם חרדים שיגויסו ומי הם אלה שלא. זאת בהנחה שהולכים פה על שיטת היעדים. אנחנו תומכים בחובת גי...
שלומית רביצקי טור פז:
יקבע קריטריונים שמנחים את שר הביטחון איך להכריע. האם צריך להביא יעדים תוך שנה וחצי של 8,000. כאשר ליעדים האלה יש סלי ביטחון בתוך החוק כרגע כמו לא 10% של שירות אזרחי-ביטחוני ולא 25% שרק אחריהם מתחילות לחול הסנקציות והוועדה שיכולה לאפס וכולי. אבל עדיין איך שר הביטחון אמור להכריע מי כן ומי לא? על פי מה...
שלומית רביצקי טור פז:
אנחנו מבינים שמדובר בצעד חריג, חדש ופורץ דרך. במשך שנים לא נעשה גיוס והכול היה וולונטרי. לא נעשה גיוס של ממש בכפייה בחובה על הציבור החרדי כמו על שאר האוכלוסיות. לכן ההסדרה הזו צריכה לתת גם את הכלים. ההבנה שבמטרה צריך לתת גם כלים ייחודיים. בעינינו החלק הזה הוא לא סעיף מטרה ויכול להיות שצריכים להיות ס...
מירי פרנקל-שור:
המטרה היא לצמצם את אי-שוויון או לאור עקרון השוויון. אנחנו חושבים שמספיק לצמצם. כך גם התייחסה לשופטת חיות בפסק הדין. היא לא דיברה על שוויון מלא אלא דיברה על צמצום אי-שוויון. אני לא חושבת שהסנקציות צריכות להיות תכלית של החוק. הסנקציות הן אמצעי. מה הסיבה לקבוע אותן בסעיף המטרה?
שלומית רביצקי טור פז:
אנחנו מבינים שאנחנו מתנהלים בתוך מצב שהפרשנות שתכלית החוק צריכה לייצר ולדבר על המצב המורכב שבו אנחנו נמצאים ולתת לכלים לפרשנות של החוק לאורה. במצב המורכב כל כך מתן כלים ייחודיים להסדרה וצמצום של אי-שוויון או עקרון - - -
מירי פרנקל-שור:
אני לא מבינה למה לכלול את זה בסעיף המטרה. החוק ידבר על כך. הוא מתכתב עם צמצום אי-השוויון. למה אנחנו צריכים לכלול את זה כתכלית?
שלומית רביצקי טור פז:
אנחנו מנסים להתנהל במחשבה קדימה לאן תלך הפרשנות. זה מביא אותי למשפט האחרון שהוא עניין הכול מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. אנחנו בעד להשאיר את ההתייחסות להכרה בחשיבות לימוד התורה אבל להגיד שהדבר הזה חל על שני עניינים. אחד מהם הוא קבוצת אותם מצטיינים שלפיכך החוק ייתן להם פטור בגיל מוקדם מגיוס כולל מימ...
ינון אזולאי:
את חוזרת למכסות. אם את אומרת שהם מצטיינים אז את חוזרת למכסות.
יוסי פוקס:
אני מציע שתגישי הצעת חוק בעניין כי זה חוק אחר.
יוסי פוקס:
זה חוק אחר ואתה יודע את זה טוב מאוד.
מירי פרנקל-שור:
אני מציעה שאנחנו נייחד דיון ליעדים. אנחנו עוד מעט נגיע לסעיף הזה ואנחנו נייחד - - -
מירי פרנקל-שור:
תני רק לסיים. אנחנו נייחד דיון לסוגית היעדים אל מול מכסות. אחד דיון עקרוני ושניים גם לגבי הסעיף שמוצע שמשקף את סעיף - - -
שלומית רביצקי טור פז:
מה שחשוב לי להגיד שהכלי הפרשני של הכול לפי הכרה בלימוד התורה צריך לשרת את אותם מקומות שבהם צריכות להיות הנכונות לדחיית השירות עד גיל 20 כמו לדתיים והנכונות לפטור לעילויים. גם אם יחליטו משהו אחר שהוא לפי חשיבות לימוד התורה, צריך להיות מצוין מה לאור חשיבות לימוד התורה. האופן הזה שאפילו אם מורידים את ה...
שלומית רביצקי טור פז:
אם נמצא בו כלי פרשני של הכול מתוך חשיבות לימוד התורה זה מייצר קשיים בהמשך. לכן אני מציעה להגיד מה לאור חשיבות לימוד התורה. בעיניי, יש דברים כאלה.
מירי פרנקל-שור:
איך את יכולה ליצור הסדר אחר אם לא מתוך הכרה בחשיבות לימוד התודה? על זה אנחנו מתבססים.
שלומית רביצקי טור פז:
לכן ניתנים דברים מסוימים. אם אנחנו כותבים באותו ערך כפי שהיועצת המשפטית אמרה ששלוש המטרות הן באותה ברמה אז אנחנו עלולים להסתבך פה עם כלי פרשני לכל סעיף וסעיף. כאשר תהיה דילמה בעתיד נניח לגבי השאלה האם הוועדה היכולה לאפס לחלוטין את היעדים בגלל ששלישה עובדת במשרד בבסיס שיש בו גם חרדים אז הכול יפורש לא...
אלעזר שטרן:
מירי, לזה מצטרפות השאלות ששאלתי קודם מה מיוחד בחוק הזה להבדיל מחוקים אחרים שבו צריך לתת את הסוג של העליונות או לא עליונות לחשיבות התורה כאילו בדברים אחרים לא מכירים בחשיבות לימוד התורה.
אלעזר שטרן:
גם אם זו לא עליונות. גם הקצאות הכספים של משרד החינוך הן לאור חשיבות לימוד התורה אבל לא כתוב שם לאור חשיבות לימוד התורה.
משה טור פז:
אם זה הערך היחיד שהכנסת בסעיף, מירי, לכאורה הוא שם אותו שווה, שלא לומר עליון. זו המשמעות ששמת אותו בסעיף.
יוסי פוקס:
בחוק המקורי היו שלוש תכליות שלא כולן אותן דבר כמו קידום תעסוקה ולא צוין למרות שהייתה ועדה ציבורית מה משקל של כל תכלית.
משה טור פז:
אחרי 7 באוקטובר ברור שצורכי צה"ל הם עדיפות א'.
יוסי פוקס:
זה ברור. אמרתי שגם שם לא שקלו מה היחס של כל מטרה.
אלעזר שטרן:
יוסי, זה החוק מקורי. אני אגיד לך מה כתוב. חוק שירות ביטחון נוסח משולב תשמ"ו 1986. זה החוק המקורי.
אלעזר שטרן:
נכון. תגיד ליושב-הראש שהכריחו אותך. יושב-הראש חושב שאי אפשר להכריח להתגייס.
מירי פרנקל-שור:
הכרה בחשיבות לימוד התורה לא מופיעה רק בפרק ג'1 אלא אם אני זוכרת נכון גם בישיבות הציוניות הגבוהות. אנחנו נבדוק את זה. זה לא ביטוי חדש. ההצדקה לחקיקה ולעיגון פרק ג'1 מתבססת בין היתר על ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
דרור, לאמירתך. האם התכלית אחת גוברת? האם הכרה בחשיבות לימוד התורה גוברת על שאר התכליות האח...
דרור גרנית:
מירי, כשאת שמה את התכלית בסעיף המטרה כאחת מתוך רשימה אפילו כשוות ערך ובהתעלם מהמילה הכול שמכפיפה אותה ומילולית ולשונית מכילה אותה כלפי הכול. היא שמה כשוות ערך לאחרות אז כל ההסדר – וזה מה שאמרה עורכת הדין רביצקי – כל ההסדר נבחן גם ביחס לתכלית הזו.
דרור גרנית:
רגע, להבדיל ממצב דברים שבו אתה אומר שהכלל הוא גיוס ועכשיו יש לנו את המטרה שבשבילה אנחנו עושים חריגים מסוימים, חריגות מסוימות או התאמות מסוימות. הדוגמה של ישיבות הסדר זו דוגמה בולטת. אתה אומר יש לנו הסדר של גיוס ובגלל שיש לנו עוד תכלית אנחנו עושים עוד איזושהי חריגה, הקלה או התאמה מחובת הגיוס הכללית ש...
מאיר כהן:
החוק הזה דואג ללומדי התורה או לגיוס לצה"ל? זו שאלה פשוטה.
דרור גרנית:
התכליות מוצבות על אותו אדן יסוד שהוא סעיף המטרה והתשתית שעליו נבנה כל המבנה. הוא זורם לכל אחד מההסדרים כמשהו שמאפשר לנטרל ב-override על תכלית הגיוס.
יוסי פוקס:
לא ראיתי בחוות הדעת המשפטית שתמכה בחוק המקורי מילה או חצי מילה על המשקל האם התכלית התעסוקתית גוברת או הגיוס - - -
משה טור פז:
יוסי, אתה צודק אבל לב הסיפור הוא הצורך בגיוס אחרי 7 באוקטובר. זה ההבדל. אתה חוזר על זה שוב ושוב.
יוסי פוקס:
חבר הכנסת טור פז, אתה אומר שוב ושוב דבר שלא קשור למה שאני אומר. אני מסכים איתך שזו התכלית העיקרית. אני אומר שכאשר יש כמה תכליות גם בחוקים אחרים לא נתקלתי שיש אחוזים ליד זה. זה 20%, זה 40%.
משה טור פז:
אנחנו רוצים שפה יהיה. זו סוגיה קיומית של מדינת ישראל. לפני 7 באוקטובר גם רמטכ"לים בישראל לא חשבו שגיוס החרדים הוא כל כך חשוב. היום הם חושבים כך. זה הבדל. לכן יש תכלית ויש אחוזים.
ינון אזולאי:
יוסי, מה שאתה אומר שגם בחוק הקודם שהעלה חבר הכנסת ליברמן היה אותו משקל לתעסוקה, לשירות אזרחי - - -
ינון אזולאי:
לא ציינו ולכן זה באותו במשקל. גם פה כאשר אתה אומר שאתה בא לצמצם את אי השוויון ויש לך תכלית א' שהיא השוויון ויש לך תכלית ב' וג' שהיא אותה תכלית בעצם אז ביחד שתיהן ביחד מביא אותן לאותו משקל. א' מול ב' ו-ג' מביא לאותו משקל. אם לא תרשום תורתו אומנתו שזה בא להסדיר את מעמדם אתה לא יכול לתת אפילו לאחד דחיי...
מירי פרנקל-שור:
לסעיף המטרה לסעיף 26ב יש דברי הסבר בהצעת החוק. תיכף איילת תקרא את מעמד התכליות שוות משקל או לא שוות משקל - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
יש פה דיון מקביל ואני רואה שהוא מעניין וער. אני רוצה לבוא לשבת איתכם. בבקשה.
איילת לוי נחום:
בזמנו היה גם לקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ותרומתם למשק המדינה,
אלעזר שטרן:
אנחנו הרבה מאוד פעמים חוזרים למה שכבר נאמר בחוק וזה לא משנה אם זו ההצעה שאנחנו מדברים עליה אנחנו מדברים או ההצעה מ-2014. אמר פה חבר הכנסת טור פז את מה שכבר אמרנו פה כמה פעמים ש-7 באוקטובר שינה סדרי בראשית.
אני הייתי חבר בוועדה ב-2014 וכבר אמרתי את זה ואני לא רוצה לחזור על זה. ב-2014 ידענו שאנחנו עוש...
שרון ניר:
אדוני, אני גם רוצה להתייחס בבקשה.
היו"ר בועז ביסמוט:
ממש בקצרה כי אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית. לא שמענו אותם בדיונים הקודמים.
שרון ניר:
אני חושבת שיש פיל בחדר. הפיל בחדר הוא צורכי הביטחון, משבר חמור בכוח אדם בצה"ל, 12,000 לוחמים ותומכי לחימה כפי שהציג אותם ראש אכ"א - - -
שרון ניר:
זה הצורך בהארכת שירות סדיר ל-36 חודשים, זה המשך קריאת אנשי מילואים ל-100 ימים כל שנה. 70 או 100 הם היינו הך. זה עומס שאין כמותו. הפיל הזה לא מקבל ביטוי במטרה ובתכליות - - -
שרון ניר:
לא מדברים עליו. מבחינתי, זה הדבר המרכזי שצריך לדון כאן תוך התחשבות בצורכי הביטחון ובצורכי צה"ל.
אם כל הכבוד למעמדם של לומדי התורה, לתכלית התעסוקה, לראובן פינסקי שמדבר על שירות אזרחי-ביטחוני ולכל התכליות המטרה לא מדברת על המטרה. המטרה היא שיש לנו משבר כוח אדם חמור בצה"ל וזה לא בא לידי ביטוי במטרה. זו...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, חברת הכנסת ניר, על הדברים. אתי פרץ ועוזי דיין, מתווה גיוס. בבקשה.
אתי פרץ:
צוהריים טובים. אקדים בכמה הערות פתיחה, כבוד יושב-הראש, ואומר שהמתווה שהכנו עוזי דיין ואני לגיוס הוא מתווה מקיר לקיר שהצגנו אותו גם בפני יושב-ראש הוועדה הקודמת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין וגם לפניך כבוד יושב-הראש. אנחנו מעריכים מאוד את הזמן שהושקע כדי לעבור עליו סעיף-סעיף. אנחנו מברכים על עצם התהליך אבל...
מאיר כהן:
את יכולה להסביר מה זה בונה אמון?
אתי פרץ:
אני אתייחס אבל תן לי רגע להסביר, חבר הכנסת כהן.
מאיר כהן:
אני מבין שזה שנהרגים ונפצעים בכדי שהם ילמדו זה עדיין לא בונה אמון.
אתי פרץ:
אדוני, אתה לא מכיר את המתווה.
מאיר כהן:
כל פעם שאומרים אנחנו צריכים מתווה בונה אמון זה מכעיס אותי.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא נציג את כל המתווה עכשיו בוועדה. חג החנוכה מתקרב. קודם כל תשלחי לוועדה.
אתי פרץ:
זה אצלך, אדוני, וגם עברת עליו אחד לאחד.
היו"ר בועז ביסמוט:
ישבת איתי וישבת עם הרבה. אני יודע מה אני אומר. אנחנו נשב ונתייחס. אנא, בקצרה.
אתי פרץ:
אני רוצה ברשותך לסיים את דבריי כי אני רוצה להגיד כמה דברים שהם כלים שלובים לחוק הזה.
אתי פרץ:
עניין של גיוס לשירות אזרחי או צבאי הוא כזה ששמנו דגש גדול על מילוי תפקידים רוחביים בשעת חירום בעורף ובחזית, תומכי לחימה, תומכי עורף, תפקידי צל וכאלה שהגיוס יהיה אחרי הכשרה למה שאפשר לעסוק בו אחר כך לאורך כל החיים. בדלת הראשית אנחנו נותנים מענה גם לעניין של התעסוקה. שני דברים, אדוני, אני רוצה להסביר.
אתי פרץ:
שני דברים אני רוצה, אדוני, להגיד ואני אומרת את זה ממקום של כבוד והערכה רבים. אנחנו לא רוצים שיהיה חוק שייכשל גם חוקתית וגם מנהלית. בזה אני אסיים.
הוא חורג מנהלית כי יש הענקה של סמכויות ויש פה אנשים שיכולים ללמד אותי בעניין של חקיקה ומדיניות אבל אני אזכיר שאני ליוויתי 20 שנה חקיקה בכנסת הזו בכל התחומ...
אתי פרץ:
תן לי משפט לסיים. חקיקה שעומדת במבחן שאומר שהדברים המהותיים בחקיקה הראשית חייבים לחלחל גם במנגנונים. פה זה לא. כדי שזה לא ייפסל אנחנו לרשותכם לעבור סעיף לסעיף כמו שהצעת.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. אילת פלר יש לך את זכות הדיבור אני בטוח שאת תסלחי לי. הרב יונתן רייס. קודם כול, מזל טוב. נולדה לו בת לפני שלוש שעות והוא חייב ללכת. מזל טוב לפני הכול. זו המתנה של הוועדה ללידת הבת. כולם פה מסכימים בגלל האירוע המשמח. קדימה, בבקשה ואחרי זה רוץ לתת חיבוק לילדה בשם כולנו ולרעיה.
יונתן רייס:
תודה לכולם. אני חושב שאת הצדדים פחות או יותר שומעים. הצורך הוא ברור שצריך חיילים. אני בדיאלוג עם החברה הישראלית הרבה מאוד שנים מתוקף תפקידי. אני חושב שיש קונצנזוס להסדרת מעמד לומדי התורה, מי שבאמת לומד. אני מייצג וזה לא בא הרבה לידי ביטוי את אלה שעושים את זה.
אם מטרת החוק והוועדה היא לייצר סינקים לת...
יונתן רייס:
תוכנית עובדה היא דוגמה. ממשלת ישראל רוצה להקים עוד ישיבות הסדר לחרדים. יש מכינות ותוכנית כמו קודקוד. חסידים שלי מתגייסים מטעם קהילות - - -
משה סולומון:
למה שהם ירצו לבוא לישיבות האלה? למה ירצו לקחת חלק מהישיבות האלה?
חילי טרופר:
יכול להיות שהקהילה החרדית גם צריכה לעשות איזשהו מהלך ולבוא עם תוכנית?
חילי טרופר:
אדוני, שאלתי אם אתה חושב שגם הקהילה החרדית יכולה לבוא עם תוכנית לגיוס?
יונתן רייס:
השנה הכפלתי את מצבת התלמידים. יכולתי לעשות עוד יותר עם חוק ובלי חוק, עם סנקציות ובלי סנקציות, עם הסכמה של רבנים ובלי הסכמה. נכדים של גדולי ישראל לומדים אצלי כי אני מביא פתרון. יש הבנה מלאה שמי שלא לומד צריך פתרון. כאשר אתה מביא את הפתרון הם מגיעים. ממשלת ישראל החליטה - - -
יונתן רייס:
ממשלת ישראל החליטה לפני כמה חודשים שהיא מקימה ישיבות גבול בבקעה. אני כבר כמה חודשים מטרטר את המערכות שיתקדמו. השרה סטרוק עושה כל מה שהיא יכולה. אלוף הפיקוד גורר רגליים. ממשלת ישראל לא - - -
יונתן רייס:
אותי לא מעניין החוק אלא מעניינת אותי תוכנית עבודה.
עוזי דיין:
תקשיבו למה שהוא אומר. הוא בין היחידים שבאמת עושה. קניתי לו 50 דונם אדמה מנסיך ירדני. הוא מבין שצריך לעשות דברים.
יונתן רייס:
עוזי, אתה מעלה עכשיו שאלות משפטיות מתחום אחר.
משה טור פז:
עוזי, אם זה נסיך ניגרי אז זה לא יקרה בזמן הקרוב.
עוזי דיין:
זו אדמה פרטית והיא עברה בטאבו. למה עושים את זה? כי קק"ל לא עושה את זה. הוא עוסק בעקרונות.
משה טור פז:
לכן צריך לסגור את קק"ל. זה מה שאמרנו.
קודם את רמ"י.
יונתן רייס:
אני רוצה להתייחס בנוגע לחוות דעת של היועצת המשפטית שפרסמה ביום שישי. קודם כול, ההסדר החרדי לא הוקם על מנת לעודד שילוב חרדים בתעסוקה. הישיבה הראשונה הוקמה ב-2013 כאשר התיקון לחוק של בנט ולפיד מ-2014 לשילוב תעסוקת חרדי בא שנה אחר כך. אין שום קשר בין שילוב חרדים בתעסוקה לבין ישיבות הסדר חרדיות.
לאורך כ...
משה טור פז:
גור סגרו לצה"ל את הפינה עם מתכנתות אזרחיות שהם כבר לא צריכים היום.
יונתן רייס:
שוויון בסוף הוא נגזרת של כבוד אדם וחירותו. כבוד זה עניין סובייקטיבי. אף אחד לא יכול להכתיב לי מה זה כבוד שלי. זה בסדר שאחד חושב שכבוד הוא כך או אחרת. בזמנו היה בג"ץ על אוטובוסים נפרדים שהיה קדימה גברים ואחורה נשים. הציבור הליברלי בצדק אמר שזה מבזה נשים. זה גורם לכך שהבת שלי קמה בבוקר שעה לפני הזמן ו...
מירב כהן:
זו מדינת ישראל. יש לה כללים. היא של כולם.
מירב כהן:
אתה בעד שנחזור להפרדה באוטובוסים?
יונתן רייס:
זכותי להתווכח על פי תפיסת עולמי מה זה שוויון.
יונתן רייס:
אם פותחים את נושא השוויון אני מצפה שגם חרדי שמגיע לבקו"ם - - - ואני מקווה שנציג אגף התקציב לא יחטוף התקף לב בשידור חי ועשיתי חשבון רק במשרד החינוך ההבדל בתקצוב בגיל 18 שזה עשור הוא כמעט 150,000 שקל הבדל. אם אני רוצה לתת את אותו כלי לשני הצדדים צריך להפקיד רק במשרד החינוך - - -
מירב כהן:
אולי תוציאו את מערכת החינוך ממפלגות.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. אני רוצה לאחל מזל טוב שוב. אני מניח שאתה רץ לראות את המשפחה. אני יכול להמליץ על שני שמות ברוח הוועדה – דבורה או יעל. דמויות רציניות במקרא.